פרופ' אלכסנדר איג ויצחק אמדורסקי נוטעים את ארזי הלבנון בגן בשנת 1936
 

היסטוריה

אבני דרך בתולדות האוניברסיטה והגן הבוטני בהר הצופים

1890

סר ג'ון גריי היל רוכש את האדמה על הר הצופים לצורך הקמת אחוזת קיץ.

1902

באדמת האחוזה נחשפת מערכת מפוארת של קברים מתקופת בית שני.

1914

ד"ר ארתור רופין, מנהל המשרד הארץ- ישראלי של ההסתדרות הציונים רוכש מסר ג'ון גריי היל, את האחוזה לצורך הקמת אוניברסיטה.

1918

טקס הנחת אבני פינה לאוניברסיטה העברית בירושלים.

1925

ב-1 באפריל, טקס פתיחה חגיגי של האוניברסיטה העברית על הר הצופים.

1927

סלומון למפורט מניו יורק תורם חלקת קרקע בקרבת האוניברסיטה להקמת גן בוטני שיקרא על שם בנו מונטגיו.

1931

נשיא האוניברסיטה פרופסור י"ל מאגנס מאשר את הקמת הגן הבוטני. ד"ר אלכסנדר איג מכין את התכנית להקמת הגן. הגן נפתח רשמית ב-1 במאי באותה שנה.

1936

ד"ר אלכסנדר איג מביא מלבנון שתילים של ארזי הלבנון הנשתלים בחלקות מיוחדות.

1938

בחודש יולי נפטר ד"ר אלכסנדר איג והוא בן 44. לאחר מותו ממשיכים שני עוזריו, מיכאל זהרי ונעמי פיינברון, את הטיפול בהחזקת הגן.

1939

מיכאל זהרי מקדם שתילת גן סיסטמטי. בגן נשתלים הצמחים על פי חברת צומח, וחלק מהשטח מוקדש לשתילת גאופיטים (צמחי בצל ופקעת). הרוח החיה בקידום תכנית איסוף הגאופיטים ושתילתם בגן היה טוביה קושניר, חוקר צעיר ומוכשר שנפל במלחמת השחרור עם שיירת הל"ה בדרכה להגנת גוש עציון.

1948

בעקבות מלחמת השחרור הר הצופים מנותק משטח ישראל ונשאר מובלעת בתוך שטח ירדני. הטיפול בצמחי הגן הופסק, למרות זאת רבים מן העצים והצמחים שורדים.

1969

לאחר מלחמת ששת הימים חיל ההנדסה מפרק בהר מוקשים ופצצות ומכסה תעלות קשר.

1970

קבוצת גננים בראשות מאיר שאואט מתחילה בשיקום הגן: פריצת שבילים, שיקום הצמחייה ונטיעת חלקות חדשות.

1988

הגן המחודש נחנך בטקס רשמי.

2008

פרויקט שימור הגן הבוטני, פרויקט משותף לאוניברסיטה העברית ולקרן הקיימת לישראל. הפרויקט מתאפשר הודות לנדיבותם של סטיבן וגייל ויקטור מאוטווה, קנדה. השימור מתבצע בהנחייתו המקצועית של האמן רן מורין.


פרופ' אלכסנדר איג ויצחק אמדורסקי נוטעים את ארזי הלבנון בגן בשנת 1936

פרופ' אלכסנדר איג ויצחק אמדורסקי נוטעים את ארזי הלבנון בגן בשנת 1936

הפנתאון שלא הוקם

מנחם אוסישקין, מראשי התנועה הציונית וראש הקרן קיימת לישראל, שסייע ברכישת הקרקע על הר הצופים, הגה תוכנית להקמת פנתאון לראשי התנועה הציונית באזור מערת ניקנור. החזון החל להתממש בשנת 1934 כאשר עצמותיו של י"ל פינסק נטמנו במערה. אוסישקין ייעד מקום זה גם לשאר גדולי האומה ובראשם הרצל, וביקש אף הוא להקבר שם. בשנת 1941 הובא אוסישקין לקבורה במקום בטקס קבורה ממלכתי שבמהלכו כוסה קברו ברגבי אדמה שהובאו מכל חלקי הארץ. בעקבות מלחמת השחרור והניתוק מהר הצופים התעורר צורך למצוא אתר לחלקת גדולי האומה והבחירה נפלה על הר הרצל. קבריהם של פינסקר ואוסישקין נמצאים עד היום במערת ניקנור בהר הצופים.

כל הזכויות שמורות לאוניברסיטה העברית©  דוא"ל: msbotanic@savion.huji.ac.il  עודכן: July 6, 2014   בניית אתרים: אלינור אטרקצ'י